מוסיקה הופעות

שיער קצר, ידיים מונחות על קלידים אלקטרוניים, שום מילה לקהל, נכנסת מיד למיצג האישי. הומלנד הוא קונצרט של משוררת  ואמנית מיצג ( (Performance Artistמונעת ע"י נושאים פוליטיים וחברתיים שונים הנוגעים באמריקה העכשווית,  מגישה הופעה, שהיא למעשה ערב של יצירה מוסיקלית,

שחר נהרי – שירה, רועי לביא – שירה, גיטרה אקוסטית, דור אלגזי – גיטרה חשמלית, גל דקל – בס, ליאור לוי – תופים. ברבע לאחת עשרה, לפחות בחצי שעה איחור (במועדונים שעת פתיחת המופע היא  המלצה לא חובה) עלתה לבמה

ג'ף שפירו: שירה,גיטרה,בס.  הדר גולדמן: כינור אלקטרוני ,ויולה אלקטרונית. פארל לנון: גיטרה. כריס הול: תופים וכלי הקשה. מארק פרגוסון: גיטרה בס. אני לא יודע כמה מהחבר'ה שהגיעו למועדון התיאטרון ביפו, ראו את סיאם בשמונים בקולנוע דן ובפינגווין. כותב שורות אלו

חציר על הבמה סוף 2008 – מה זה אומר? אם כבר מספוא לבהמות, למה לא להביא את הדבר עצמו. פרה ישראלית אחת אוכלת קש הייתה בטח גימיק הרבה יותר מוצלח מאשר סתם שני גושי חציר. אני אומר את זה, כי נראה

הפקה מוסיקלית: עברי לידר, קלידים: עדי גולדשטיין, גיטרות: יונתן פריג', בס: עמיר "גנגו" רוסיאנו, תופים: גלעד שמואלי, עיצוב במה ותאורה: רונן נג'ר, סאונד: יאיר גורן, בק-ליין: רותם כהן, הגברה ותאורה: מזוז גרופ. שירים: בקצב אחיד, אלוף העולם, אישה לויתן, ואולי,

אמנים אורחים: קוקי סוסה, לואיס בורחס, מיטל טרבלסי, מריסה, ליאורה סימון. ניהול אומנותי ופסנתר: ספטוקו גוסטאבו. גיטרה: ג'וליאנו ג'ורג', בס: ג'נוני קרלוס. כלי הקשה: לובו רובן. נתחיל מהסוף: קרה שם, על הבמה של היכל התרבות משהו שאינו זכור לי מכל

לפי התוכניה היינו צריכים לקבל גם את ארקדי דוכין, לאה שבת ואתי אנקרי. לפי המופע, את ארקדי ולאה קיבלנו. אנקרי לא הגיעה, התמורה הייתה, ספונטנית לחלוטין – האח של לאה – שלומי. שירת רבים משפחתית, אם נתחשב בכך שארקדי ולאה

הגעתי לשבק ס בהאנגר שעתיים וחצי אחרי שסיימתי לשמוע את האלבום החדש עם עטיפה עליה נראית רמבואית נוטפת סקס עם דגל של השבקס יוצאת למערכה. "בום קרנבל" הגיע לסיום הקיץ להאנגר 11 עם שיתופי פעולה מסעירים –  היהודים פישי הגדול,

ואפתח בשאלה: נו, ומתי דפש מוד? שני בחורים נחמדים, נדמה לי קצת ביישנים, עולים לבמה לנגן צלילים שמיימיים, להוסיף קולות. שהאלקטרוניקה תעבוד במקומם. גם הקהל שהגיע להאנגר ( Air סולד אאוט?!) היה מסוקרן ומנומס לקראת הצמד הפופ-רוק-אלקטרוני Air. ניכור עמד

לקח לי כמה דקות לקלוט,  שזה הוא שם על הבמה, בנאדם שחלמתי לראות מגיל 14, זה שאחראי למוסיקה ששינתה את הנעורים שלי. זו התרגשות שקשה לתאר במילים גם אם אתה לא מסוג המעריצים המוטרפים. לראות מקרטני כמעט שלוש שעות זה

רוב פאפארוזי – שירה, סטיב כץ – שירה, מפוחית וגיטרה, דייב גליס – גיטרה, גלן מקללאנד – קלידים, גרי פוט – בס, אנדראה ולנטיני – תופים, טדי מולט – חצוצרה, טום טימקו – סקסופון, ג'נס וונדלבו – טרומבון, סטיב ינקובסקי

שולי רנד – מופע הבכורה, אורח: אהוד בנאי, הפקה מוסיקלית קלידים ושירה: אסף אמדורסקי, גיטרה: עמית יצחק, תופים: רן שמעוני, כינור: ניצן חן רזאל, גיטרה בס: נחמן אלביט שירים: מה התכלית, מוחין דקטנות, בס"ד, סגוללה, אושר, המשורר, ערפל, בן מלך,

מי זה האיש המבוגר היחף הזה במרכז הבמה? איאן גילאן? אליל נעורי, בעל מחלפות השיער המפוארות. לא. לא יכול להיות. טוב בואו לא ניתמם. הזמן האכזר מחבל באלילי נעורינו. צריכים להשלים, לעצום עינים ולהקשיב לקול. כן, זה הוא הקול זה

יש מבקרים שאוהבים לשנוא אותה. כל העניין הזה של ה"מסיקיות" משפיע לא טוב על עיתונות המוסיקה. כנראה שיש כאן משהו שלא סיפרו לי עליו. לא בטוח שאני רוצה לדעת. לא מושפע. לא שביקורת צריכה לבוא "לוח חלק", אבל בטח בלי דיעות

יוני הלוי – תופים, שי רן – קונטרבס, ארתור קרסנובייב –חצוצרנ, ירון אוזנה – טרומבון, אולג נוימן – סקסופון, יובלטבצ'ניק – סקסופון, עופר "Schoolmaster" טל – פטיפונים ארז טודרס – פטיפונים, אורי "Mixmonster" ורטהיים – סאונדמן עד שלא הגעתי, לא

עצמו עיניים. תפתחו. לא, זו אינה אישה מה שאתם שומעים. זה אדון צעיר מתולתל חמוש באקוסטית שמתיישב על ספה בתמונע ומוציא מהגרון שלו (בטח שזה לא רק הגרון) משהו לא ברור – קול מצולק צורמני ומיוסר, גם מלא תשוקה.  בטרם

גם אני לא האמנתי: יעל נעים (יש עדיין ששואלים מי?) ממלאת אמפי וואהל. מילא פעמיים זאפה סולד אאוט אבל את האמפי בלילה תל-אביבי מבלי שיש לה לפחות חמישה להיטים לשירה בציבור. אז מודה – טעיתי, ואפילו בקהל כבר זמזמו את

כלי הקשה ושירה: רעות יהודאי, גיטרה חשמלית – בן חוזה, קלידים – אלון רדעי, בס– גדי רונן, תופים: אוריאל סרוודין. אורחת: דין דין אביב. שירים: משקל הדירה, רבנו, לא יכול בלעדייך, סודותיי (דין דין אביב), דם ופרסומות, חוזר כמו ענק,ירית

"מופע השקה" הוא היום יותר תכנון אסטרטגי של קריירה, מאשר "בכורה" של ממש. בדרך כלל, בהשקה מדובר באלבום חדש, שבועיים עד חודשיים לאחר שיצא לחנויות. הערב של אברהם טל הוגדר "השקת הסינגל", הראשון מתוך אלבום בכורה חדש, מה שהוביל לערב

פרקשיין – אלעד נאמן, בס- מיכאל פרוסט, פסנתר – אייל "פרסו" שחר, שירה ליווי – שירה חן, גיטרות – רוביק רוזנברג, סאונד – ליאור טבת, תאורה ועיצוב במה – יזהר רוזנטל, ניהול הפקה – דורון פרדנוי. שירים: אדמה, מטר, רק

אחת מהקהל צעקה לבלונדי הגבוה – "אתה נראה אחלהההה" שזה באנגלית "יו'אר לוקינג סו גוד" (מושתלת של ההפקה?) הבלונדי הגבוה (קוראים לו גראהם ראסל) חייך מדושן עונג, ואני מאוד מקווה שהשמנמן הקשיש (ראסל היצ'קוק) לא ממש שמע את זה. כשעה

ניהול אומנותי: צדי צרפתי. הפקה מוסיקלית ועיבודים: אבי ליבוביץ'. גיטרות: יונתן אלבלק. הקשה: רוני עיברין. גיטרה בס/ קונטרבס: אור ברקת. קלידים: אורן סלע. תופים: רון אלמוג. תאורה: שי שטרקר. סאונד: יואב שדמה. מה להגיד על מארינה שלא נאמר. הנקודה היא

צוף פילוסוף – בס, חליל אירי, רן עפרון – קלידים, גיטרה אקורדיון, שי ברוך – תופים וכלי הקשה, אהוד נתן – בוזוקי אירי, חליל, תוף בוהראן. דינה לוריא – כינור. כמה פעמים לאורך הערב, חזר יזהר אשדות ואמר שהוא "אינו

יהודה עדר – גיטרות, שירה, איתן גדרון – בס, גיטרות, נועם סיוון – קלידים, הוד שריג – תופים. אורחים: דני סנדרסון – גיטרה ושירה, ענת חיטמן – שירה. פתאום בגיל 57, קם יהודה עדר ומחליט לצאת לדרכים. ראיתי את הזיעה

טובי שיפי – חצוצרה, לינו רושה – שיה, דודגי הדסון – קונגה, אדם סת'רלנד – כינור, פיל אלכסנדר – פסנתר ואוקרדיאון, דיוויד דונלי – גיטרה בס, סטיב קטלי – כלי נשיפה, אימון קיוי – בנג'ו וגיטרה, פרייזר פיפילד – חמת

ניצן פרי – מוסיקה, ניהול מוסיקלי, גיטרות, סאז, בוזוק ושירה, ערן הורוביץ – גיטרה בס, איתי בן-נון – קלרינט, סקסופון נאיי, ו'אסים עודה – עוד, סרור סליבה – כינור, נועם חן – כלי הקשה, לב אלמן – כלי הקשה, אהרון

העבירו את ההופעה מגני התערוכה להאנגר, בגלל מכירת כרטיסים מאכזבת, והנה – הפתעה. ההאנגר הביא קהל גדול להופעה של איאן בראון. כשבראון קיפץ אל הבמה, נרשמה כבר דחיסות, שמערכת המיזוג לא ממש התכוננה לה. האיש רזה מאוד, מקפץ כמו מתאגרף

הקול מהסרטים. פסטיבל ישראל. בהשתתפות התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. ניצוח, עיבודים וניהול מוסיקלי: רפי קדישזון. בהשתתפות: זהבה בן, קרן הדר, נינט טייב, מאור כהן, איה כורם, עברי לידר, ברי סחרוף, ערן צור, ששי קשת, שרון רוטר. הינחו: עידן אלתרמן

הרכב: ארז פרנק – גיטרה בס, אדם בן אמיתי – גיטרה, עינב ג'קסון – קלידים ופסנתר, טל כהן – תופים. מישהי לידי שלא הכירה אותה אמרה: היא נראית כזו השכנה שממול. רצתה לומר – היא לחלוטין אינה נראית "זמרת". אתם

סטיב מאק – גיטרה, שירה, ג'ייסון סופורד – קלידים, קולין וולסון – גיטרה בס, שירה, דמיאן אנטווני דרחינגטון – גיטרה ושירה, פול בוני – תופים. "שליחי הבלוז" הגיעו לערב הזה? יותר טוב שלא יגיעו. למה שיתעצבנו. למה לגרום להם לקנא